רש"י על בבא מציעא נ״ו א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״א:ו׳ רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״א:ח׳ »

7 אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי אֶלְעָזָר שַׁפִּיר קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, וּשְׁמוּאֵל לָא שַׁפִּיר קָא מְשַׁנֵּי לֵיהּ. דְּקַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר: מִיתָה דְּבִידֵי שָׁמַיִם, וּמְשַׁנֵּי לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מִיתַת בֵּית דִּין. דִּלְמָא שָׁאנֵי מִיתַת בֵּית דִּין דַּחֲמִירָא!

פירוש רש"י על בבא מציעא נ״ו א:ז׳

7 אמר אביי ר' אלעזר דקשיא ליה - וכי עשו חיזוק כו' שפיר קשיא ליה:

8 ושמואל דשני - הא מני ר' מאיר היא ואייתי ראיה מן המביא גט:

9 לא שפיר שני ליה - כדמפרש ואזיל:

10 דקשיא ליה לרבי אלעזר - וכי עשו חיזוק בתרומת מעשר של דמאי שהיא קלה שאפילו תרומה ודאית אינה אלא במיתה בידי שמים זר האוכלה:

11 ומשני ליה שמואל - שעשו חיזוק לדבריהם באשת איש שאיסור תורה שבה מיתה בידי אדם והיא חמורה:

« רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״א:ו׳ רש"י על בבא מציעא נ״ו ע״א:ח׳ »